<h1>סמ"ק מצוריך סימן קצ"ז</h1>
<h2>דף עה:</h2>
להטביל כלים כדכתיב (במדבר ל"א) וכל אשר לא יבא באש (יבא) [תעבירו] במיםא). ודווקא כלי סעודהב). כל כלי מתכות צריכין טבילה וכלי זכוכית ככלי מתכות, ודווקא לקוחין אבל שאולין לא, ופירש רש"י (עיין עבודה זרה דף ע"ה תוספות ד"ה אבל שאולין בשם רבינו שמואל) ומיהו אם ישראל שואל מחבירו כלים שלקח מן הגוי חייב להטביל אחרי שנתחייב כבר ביד ישראל ראשון והא דקאמר שאולין היינו שאולין מן הגוי, וגוי שמשכן כלי לישראל ואין דעתו לשקעו מטבילין בספק בלא ברכה, והנותן כלי לאומן לתקנו אין צריך להטבילו ואפילו למאן דאמר אומן קונה בשבח כלי מכל מקום אין שם גוי עליוג), ואם מכר ישראל כלי לגוי וחזר ולקחו צריך להגעילו ולהטבילו דהיה שם גוי עליו אבל משכן ישראל כלי לגוי ופדאו אין צריך להטביל שאין שם גוי עליו. והיכא שיש כוס של כסף מחובר [תוך] כלי עץ נראה דצריך להטביל כיון דמשתמש בכסף אבל מבחוץ לא ואע"ג דמעמיד ויש מחמירין להטביל בלא ברכה. ואם הכלי של מתכות יש[ן] כשלוקחן מן הגוי ונשתמשו בו חמין ביד הגוי מגעילו ואחר כך מטבילוד). וטבילה צריכה שתהא במ' סאה ואפילו במעיין דמטבילין בו כלים משום טומאה אע"ג דאין בו מ' סאה, אילו הלקוחין מן הגוי אין מטבילין בו אלא אם כן יש בו מ' סאהה), ומעיין מטהר בזוחלין ומכל מקום בעינן מ' סאה כדפי' גם במעיין ובמקוה באשבורן. ומיעוטו מקפיד חוצץ וכן רובו אפילו אינו מקפיד. ואם נשתמש בכלי צריך טבילה שלא בטבילתה נראה דמותר ואע"ג דבברייתא תניא עד שלא יגעיל ועד שלא יטביל אסור משום הגעלה נקט ליה. א)0אך במי [נדה] יתחטא ודרשו רבותינו פרק בתרא דיומא (ע"ז דף ע"ה) מים שהנידה טובלת בהן, עכ"ל ס"ק. ב)0צריכין טבילה הילכך נורפי"ר בלע"ז [טריבו"ש רושטאיז"ן] אין צריך טבילה דאף על פי [ששופתין] [הקדירה] של מאכל עליו מכל מקום כיון שאין נותנין עליו המאכל עצמו דגים או בשר, ובמולינ"ש צריך טבילה לפי שמעלין עליו המאכל עצמו אף על גב דעיקרן של עץ ואין צריכין טבילה כי אם לכלי מתכות מכל מקום המולינ"ש עיקר תשמישו על ידי מתכות המחובר בו, ומיהו התחתון שמקבל התבלין אינו צריך טבילה לפי שכולו עץ. [וטוב להטביל כלי ברזל שמפתפתין בו לחם לבן שקורין ריבאיז"ן עכ"ל], עכ"ל ס"ק. וששאלתם על בית יד של עץ שבמחבת אם חוצץ בטבילה דבר פשוט הוא דכל ידות הכלים שאין עתיד לקוצצן ולהסירן דלא חוצצין כמו מוכני שאינה נשמטת דהויא חיבור, עכ"ל תשב"ץ (סי' שס"ג). ג)0ומכל מקום אם לא היה מחזיק רביעית קודם שתקנו הגוי והאומן הגוי תקנו וסתם הנקב צריך טבילה דקיימא לן (שבת דף ס') כר' דאמרין הכל הולך אחר המעמיד כדפירש ריב"א פ"ק דשבת (דף ט"ו) ומכל מקום אותם דליים המחושקים מברזל מבחוץ אף על גב דהברזל מעמידן אין צריכין טבילה לפי שאין משתמשין בהן דרך הברזל, וכן מהאי טעמא נמי אותן [קדירות] (קערות) של חרס שהן פלומיי"ן מבחוץ אין צריכין טבילה אבל אותן שהן פלומיי"ן מבפנים צריכין טבילה גם בלא ברכה לפי שאינן עשויין כי אם לנוי, והקונה כוסות של מאזר"א מן הגוים והם מתוקנים מרתוקות כסף ובמסמרות כסף אם לא היו מחזיקין רביעית בלא התיקון צריכין טבילה בפנים, פירוש גבי אומן גוי טעמא משום דאין שם הגוי עליו משמע שר"ל אפילו לא היה מחזיק רביעית קודם לכן וכמדומה פי' בתו' לשון אחר (ע"ז דף ע"ה) לפי שאין עיקר הכלי של אומן ולפי זה כשלא היה מחזיק רביעית קודם לכן אם כן עיקר הכלי של גוי הוא לדברי האומר הכל הולך אחר המעמיד וכן פר"י בהדיא פ"ק דשבת (שם) דצריכין טבילה היכא דלא היה מחזיק רביעית וכן נראה עיקר, עכ"ל ס"ק. ד)0ויש מפרשים דכלים ישנים בלועים מאיסור חלילה שאין צריך להטביל אחר גיעול וכן השיב רבי יוסף קליט"ן והביא ראייה מירושלמי, עכ"ל ר' שמואל מפלוי"א. תו' ממחזור (בתרי גזירת הכתוב הוא דכלים של גוי שלקחן ישראל בין ישנים בין חדשים צריכין טבילה, אבל אם ישראל עשאן אפילו חדשים אין צריכין טבילה וכל שכן אם היו שלו ישנים ולהוציא מאותן המצריכים טבילה לכלים אחר גיעולן בפסח, וכשמטביל כלים מברך אקב"ו על טבילת כלים וי"א על הטבלת כלי, ועל מצוה זה מברך עליהן עובר לעשייתן ואחר כך טובלן במים פעם אחת ודיו, עכ"ל בהר"ל. ה)0כדאמרינן פ"ק דע"ז (א"ה פרק בתרא דף ע"ה) מי נידה מים שהנדה טובלת בהן דהיינו מ' סאה, וליכא למימר דהיינו דווקא בכלי גדול אבל בכלי קטן סגי ברביעית דמקוה קודם שבטלוהו או במשהו דמעיין כמו גבי טומאה דהא ליתא כיצד דהכי דריש וטהר הוסיף לך הכתוב טהרה אחרת דהיינו טבילה, ומסיק דצריכי דאי כתב רחמנא וטהרה הוה אמינא דסגי בכל שהו קמ"ל מי נידה דבעינן מ' סאה והשתא הא דקאמר הוה אמינא כל שהו ליכא לפרושי פחות מרביעית דמקוה דהא אפילו לעניין טומאה לא סגי בהכי וגם ליכא לפרושי במשהו דמעיין וכלי גדול דהא נמי לעניין טומאה לא מהני כיון שאין כל גופו עולה בו אלא ודאי איירי בכלי קטן כגון מחטין וצנורות דלעניין טומאה סגי במשהו המעיין או ברביעית דמקוה קודם דבטלוה, אפילו הכי קאמר דלעניין טבילה דלקוח מן הגוי בעי מ' סאה כמו גבי נדה, עכ"ל ס"ק.
